את הקורונה אף אחד לא צפה ולכן זה לא מופיע בהסכם הגירושים שלכם.
מכיוון שנראה שהקורונה באה ועוד תהיה אתנו תקופה, מה שחשבנו תחילה שיהיה זמני הפך לקבוע. אז איך להתארגן עם זה שהילדים כן/לא במסגרות? שאחד מכם או שניכם לא עובדים או עובדים מהבית? שאולי אחד ההורים או הילדים צריכים בידוד? איך לא לסכן את עצמכם או את הילדים? מה לעשות כשאתם חלוקים על רמת הריחוק החברתי וקיום הסגר?
אז במאמר זה אנסה לענות ולתת המלצות להתנהלות שתקל עליכם.
גמישות
זה הזמן לגמישות. כשמקיימים שותפות הורית צריך שתהיה גמישות. כי החיים ובעיקר עם ילדים הם אף פעם לא משנה ידועה מראש ותמיד יש דברים לא צפויים. אם עד עכשיו לא הצלחתם להיות גמישים אל מול ההורה השותף שלכם אז עכשיו זה חשוב יותר מתמיד, אז תתחילו לתרגל גמישות. גם אם ההורה השותף אינו עושה זאת. בתקופה הכל כך לא ודאית הזו הילדים זקוקים לשותפות ההורית שלנו וזו מצריכה גמישות למען הורדת הלחץ והסטרס שלהם, למען הבריאות, השלווה והביטחון שלהם.
ילדים צריכים את שני ההורים
להתפתחות תקינה הילדים זקוקים לחוש שיש להם שני הורים שאוהבים אותם, רוצים בטובתם ונוכחים בחייהם. יש לכך השלכות על כל תחום בחייהם מהרגע שנולדו ולכל חייהם.
בזמנים אלו בהם הילדים יותר בבית, פחות עם חברים, יותר משועממים, יותר רבים עם האחים ויותר במסכים יש צורך רב יותר בנוכחות הורית.
נוכחות הורית זה להקשיב לילדים, זה להיות שם עבורם פיזית וגם בטלפון ושיחות וידאו.
זה להיות עבורם המרגיע, המווסט. זה משדר להם שזו תק' והיא תעבור ונעבור אותה יחד. זה לעזור להם להיות בקשר עם ההורה השותף ואם צריך אז לרכך עבורם את היעדרותו.
איך להתנהל עם זמני שהייה
בזמן הסגר מותר להעביר ילדים קטינים בין שני ההורים, עד היום לא שמעתי ששוטר בקש לראות הסכם של הסדרי השהייה או אפילו ת.ז. שרשום שההורה גרוש.ה. אבל לא יזיק שבזמן העברת הילדים המסמכים יהיו אתכם. זה קצת יותר מורכב כשהילד עבר את גיל 18 אבל גם אז לא שמעתי שהיו בעיות.
אז אפשר להמשיך בהסדרי השהייה שיש בהסכם או כפי שאתם נוהגים בחופשות. כיוון שזו לא חופשה מתוכננת צריך לקחת בחשבון את השאלה אם אתם עובדים או לא, לכמה השגחה הילדים זקוקים ואם הם צעירים אז גם כמה זקוקים שיעסיקו אותם. אם שניכם עובדים מהבית אז איך לאפשר לכל אחד מכם לשמור על מקום עבודתו כשהילדים בבית.
אני ממליצה להיצמד ככל האפשר לזמני השהייה הרגילים, זה טוב לשימור השגרה, למה שהילדים רגילים ותואם גם את ההתארגנות שאתם ההורים רגילים אליה.
בהידברות בינכם אפשר להתגמש ולבדוק אם למשל שניכם עובדים מהבית אולי יש אפשרות לעבוד בשעות שונות וכך תוכלו כל יום לחלוק זמנים שונים עם הילדים והעבודה. אם אחד מכם אינו עובד אז שיתגייס להיות זה שרוב הזמן עם הילדים ויאפשר להורה העובד להמשיך להתפרנס. וההורה העובד שיראה איך יכול לעזור להורה שנפגעה פרנסתו לא להחסיר מהילדים. תלוי בגיל הילדים אפשר גם לדבר איתם על צמצום הוצאות, מתוך מקום מכבד ומתחשב בשני ההורים.
זה ייתן מענה לילדים שלכם, להורה העובד, ויתחשב גם בזה שאינו עובד. זה דורש גמישות והתחשבות וזו הזדמנות לבוא זה לקראת זה. יתכן וזה יהיה קשה רגשית אבל תחזיקו בראש שזה מה שהכי נכון כרגע לילדים שלכם, זה מה שיעזור להם לעבור את התק' מחוזקים ועם מינימום השלכות להמשך.
כשהילדים בבידוד
ככלל אני לא ממליצה להפריד בין הילדים, אך כאן זה מצב מיוחד הדורש התנהלות אחרת. אם חלק מהילדים צריכים בידוד או רק ילד אחד אז כדאי שיעשה אותו היכן שמרגיש הכי נוח ובאופן כזה שלא יכניס את כולם לבידוד (תלוי כמובן בגילאי כל הילדים, מצבם הרגשי והיכולת של הורה לשהות איתם בבידוד). גם הורים נשואים פיצלו את משפחתם והשאירו את הבית להורה אחד והילדים שצריכים בידוד ואלו שלא עברו לתק' הבידוד לגור אצל האחים (דודים) עם ההורה השני. היתרון של ילדי גרושים שהם רגילים להיות עם אמא או אבא ולכן קל יותר לפצל את המשפחה לאלו שצריכים בידוד ולאלו שלא. ואם עד עכשיו לא ישנו אצל אחד ההורים זו הזדמנות מצוינת להתחיל. דברו בינכם ותעלו את היתרונות והחסרונות למקום הבידוד, עם מי מההורים ומי מהאחים וקבלו החלטה לטובת הילדים שלכם.
בזמן הבידוד חשוב להיות בתקשורת שוטפת בשיחות וידאו ובטלפון בין כל בני המשפחה.
כשאחד ההורים בבידוד
כאן יש להורים הגרושים יתרון. בתק' זו לא יפגשו הילדים עם ההורה שבבידוד.
במצב הזה צריך לשים בצד את העומס שזה יוצר על ההורה שאינו בבידוד, חשוב לעזור לילדים להיות בתקשורת עם ההורה שבבידוד, ואפילו ליזום עבורם שיחות וידאו. כשהילדים יהיו בקשר עם ההורה המבודד, יראו וישמעו אותו אז רמת הדאגה שלהם והגעגוע יפחתו וזה יסייע להם להתמודד טוב יותר עם המצב.
משיתופים שקיבלתי אני יודעת עד כמה משמח את הילדים לאפות או לבשל יחד עם הורה אחד ואז ללכת להניח את מה שהכינו ליד הדלת של ההורה המבודד.
וכשההורה יוצא מבידוד תנו להם להשלים זמן ביחד, הילדים זקוקים לזה.
הזדמנות להצמיח את השותפות ההורית
כמו בזמן הגירושים גם הקורונה היא הזדמנות נוספת ליצר הורות אחרת. זו הזדמנות למלא תפקידים הוריים שאולי עד כה לא מלאנו. היא הזדמנות להיות שם עבור הילדים במובנים שונים מהשגרה וזו גם הזדמנות ליצר משהו אחר עם ההורה השותף. זו גם הזדמנות לשים בצד את העלבונות, הכעסים, ההתחשבנויות ולהתבונן על ההורה השותף כשותף בהתמודדויות הילדים עם הקורונה. זה זמן להתגמש ולהתחשב ולתת לילדים את האפשרות להתבונן בהתמודדות שלנו ולקחת ממנה דוגמה לשיתוף פעולה. זה הזמן לשים את הילדים במרכז ולפעול ביחד כדי שלהם יהיה הכי קל וטוב בתקופה הזו. ואם להם קל וטוב אז גם לנו יותר טוב.
מה לעשות כשלא מצליחים לפתור מחלוקות
התקופה הזו מאתגרת את כולם ועוד יותר מאתגרת עבור הורים גרושים.
לפעמים גם לפני הקורונה לא הסתדרנו וכעת המצב רק מחמיר את חוסר התקשורת וההתבצרות של כל הורה בעמדתו ללא גמישות. לפעמים אין הסכמה בין ההורים לגבי רמות הריחוק החברתי או הדרך הנכונה לשמור על הילדים. לפעמים יש שיקולים של משפחה מורחבת כמו הסבים, בן.ת זוג והילדים שלהם ומה שקורה אצל ההורה השני שלהם, לפעמים אנחנו ההורים לא מתמודדים טוב עם המצב ונמצאים ברמות חרדה שמבודדות אותנו ואת הילדים בבית.
לא משנה מה הסיבה ולמה אנחנו לא מצליחים לפעול בשותפות הורית. ישנם מספר דרכים להגיע להסכמות:
אפשר לפנות לבית משפט וששופט יפסוק. אישית אני פחות אוהבת את הפתרון הזה כי זה אומר שמשהו חיצוני שלא מכיר את הילדים שלכם כמוכם הוא זה שמחליט עבורם. ויש אפשרות לפנות לאיש מקצוע לתיאום הורי או לגישור, שיוביל את השיח בינכם ויעזור לכם להישאר ממוקדים בטובת הילדים ולהגיע יחד להסכמות לגבי מה הכי טוב ונכון לילדים שלכם.
חווים מחלוקת עם ההורה השותף? לא מצליחים לגשר על הפערים ביניכם? לא מצליחים לדבר ולהגיע להסכמות?
צרו איתי קשר ויחד נפתור את זה