סיפורו של גישור במשפחה

שלושה אחים ( בני 52, 57, 64) ואחותם (בת 60) הגיעו אלי סביב ויכוחים קשים בקשר לאמא (בת 82) שמזה מספר שנים בתהליכי דמנציה ואיבוד יכולות וכעת נזקקת לטיפול סיעודי.

הגיעו אחרי שנתיים של ריבים קשים שגרמו להתרחקות ונתק בין חלקם. כל אחד רצה עבור אמא שלו משהו אחר ולמאבק נכנס גם עניין הירושה והבית של האם.

אחד האשים את השני שכל מה שמעניין אותו זה שיישאר משהו מהירושה, השני האשים את השלישי שהוא בכלל לא תורם לטיפול באמא, הרביעי הואשם בהשתלטות על האמא, והיו גם האשמות על העלמת כספים של אמא, הוצאת חפצים מביתה והתחשבנות ביניהם מי מבקר את אמא יותר ומי עושה יותר עבורה. היו גם ויכוחים מה נחשב ליותר עשייה ומה פחות.

האח בן ה 57 שהתגרש לפני 8 שנים ועבר לגור עם האמא הואשם על ידי האחים שהוא לא פועל לטובת אמא אלא מהאינטרס האישי שלו שימשיך להיות לו בית לגור בו ומשהי לתמרן ולהוציא ממנה כספים לצרכיו האישיים.

בריבים הללו נשזרו חוויות הילדות המשותפת ואמירות כגון-אתה היית הילד המועדף על אמא, לך שלמו ללימודי תואר אני הייתי צריך לממן את עצמי, לך שלמו את החתונה ולי לא, הילדים שלך תמיד קבלו מאמא יותר מהילדים שלי.

החלשות האם והצורך שלהם לדאוג לה פתח פנקס (ספר!) מלא בהתחשבנויות שמתחיל מרגע היותם אחים. נדרש ממני מאמץ גדול לעזור להם לשים את הפנקס הזה בצד ולמצוא פתרון לצרכי האם – שהרי בשביל זה הם באו אלי.

נפגשתי איתם ביחד וגם עם כל אחד בנפרד. ראיתי את הקואליציות שיש להם אחד עם השני או עם האמא, התחלתי להבין את יחסי הכוחות ביניהם, שמעתי את החששות, את הרצונות, את העלבון, את הצפייה מהתהליך. או כמו שאומרים בשפה הגישורית-שמעתי את העמדות והאינטרסים של כל אחד.

היה ברור לי שהם כולם רוצים אותו הדבר עבור האמא-שתעבור לדיור מוגן שיש בו טיפול סיעודי ויחס חם. עלה שהם כולם סומכים על אחד האחים שידע איזה מקום הכי מתאים ונכון לאמא, הם גם סמכו על האחות שניהלה את התיק הרפואי של אמא ויחד עם אחד האחים שניהם ידעו על המצב הפיננסי של האמא ועל הביטוחים שיכולים לכסות את העלות העיקרית. כל האחים הביעו את דאגתם גם לאח הגרוש ורצון למצוא פתרון דיור גם עבורו. והם כולם רצו להיות בקשר טוב ונעים אחד עם השני.

סופו של עניין נבחר המקום עבור האמא, בית האם הושכר, שליש מהכסף עבר למימון שכירות של דירה קטנה עבור האח הגרוש, היתר עזר לממן את הוצאות הטיפול באמא, ונותר סכום של 1200 ₪ שהיה חסר והוא חולק בין האחים למעט האח הגרוש. האח הגרוש לקח על עצמו השכרת בית האם החל ממציאת שוכרים ועד מתן מענה לכל תקלה או צורך שיעלה שם. האחות ממשיכה לרכז את הנושא הרפואי, היא והאח שידעו על כל הכספים של האמא ממשיכים בכך כולל כספי השכירות תוך עדכון האחים בכתב אחת ל4 חודשים.

לא הסתפקתי בהחלטות של הקשיים שעלו בהווה וכיוונתי אותם לחשוב על העתיד-איזה עניינים עשויים לעלות שיעוררו מחלוקות ומה מזה אפשר להחליט כבר עכשיו. כך למשל הוחלט על חלוקת ימים ושבתות וחגים לביקור האם, שאם יהיה צורך בהתערבות רפואית מסוימת אז האחות ואח מסוים הם אלה שיחליטו והאחרים יקבלו את ההחלטה, מכירת בית האם בחרו לחכות שנה לפני שמחליטים לגבי זה. החליטו שלא לריב על הירושה ואם יהיה צורך יעזרו באנשי מקצוע כדי להבין איך יכולה להתקיים חלוקה שוויונית. החליטו שלקראת הסוף ידברו ויחליטו ביחד לגבי מקום קבורה ואיזה סוג טקס לקיים. הם גם החליטו שלא לתת לחיים לפצל ביניהם ואם צריך בעתיד אז יפנו מההתחלה לגישור.

ההחלטה על פניה עתידית, אם יהיה צורך, לגישור ריגשה אותי במיוחד. זה סימן לי שהם חוו שאפשר בגישור להגיע להידברות שרואה את כולם ושניתן לפתור מחלוקות רגישות כואבות ואמוציונאליות באופן שכולם יוצאים מרוצים, מבלי לותר על הרצונות, מבלי להרגיש מקופח או מתפשר שזה Win Win.